הסיפור שלנו מלון ג'וזף (יוסף) הוקם בניין דחף (בניין "מגדלות יפו" לשעבר) שנמצא במפגש הרחובות שדרות ירושלים ודרך בן צבי בעיר תל אביב-יפו. המקום נקרא בפי המקומיים כיכר עיריית יפו ע"ש בניין עיריית יפו שהוקם בו בשנת 1935 השדרה, הנקראת היום "שדרות ירושלים", הוקמה בשנת 1915 על ידי המושל העות'מאני של יפו חסן בק בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. המושל התקנא בשדרות רוטשילד בתל אביב שהוקמו מספר שנים קודם לכן ורצה להקים ביפו שדרה דומה ורחבת ידיים שתיסלל במקביל אל הרחוב הצר והצפוף שהיה הרחוב הראשי היחידי שחצה את העיר (כיום רחוב יפת). בתחילה, השדרה לא הובילה לשום מקום - בתצלום אוויר מאותה התקופה ניתן לראות שהשדרה הוקמה בתוך פרדסי יפו ונועדה לחבר את הפרדסים ואת הסח'נאות שהיו באזור המזרחי של יפו אל לב העיר. תחילתה של השדרה הייתה ברחוב שנקרא נתיב הגמלים או דרך שכם (הדרך שהייתה תחילתה של הדרך ההיסטורית יפו-שכם) וקרוי כיום רחוב אילת. לתכנון השדרה הזמין המושל הטורקי את האדריכל והמהנדס היהודי גדליהו וילבושביץ. הוא ביקש שהשדרה תתוכנן בדומה לשדרות שתכנן הברון ז'ורז'-אז'ן אוסמן בפריז ותשולב עם הפרדסים שהיו מסביב. השדרה הוקמה בבהילות ובכפיה. יהודים וערבים אשר נתפסו ברחובות ונלקחו לעבודה. וגם החומרים לבנייתה, ובכלל זה השתילים, נשדדו בכוח הזרוע. תושבי יפו זכרו לימים כיצד חסן בק: "הרחיב את הרחוב הראשי לנטוע בו שדרה ... נחטפו אנשים ברחוב ל'שוכרה' - עבודת כפיה לטובת הממשלה - והוטל עליהם לעבוד יומם ולילה כדי להחיש את נטיעת השדרה. עקרו אז עצים מגודלים שעיטרו פרדסים ונטעום שם". השדרה נקראה בשם: "שדרות ג'מאל פשה" על שמו של השליט העות'מאני ג'מאל פשה בתחילת תקופת המנדט הבריטי הייתה השדרה הגבול מזרחי של העיר יפו. מצדה המזרחי של השדרה השתרעו הפרדסים של יפו, בתי הפרדסנים, וכמה בתי באר. בחלקה המערבי של השדרה בין השדרה אל יפו העתיקה ואל הים החלו להתפתח שכונות העיר. בשנת1935 נחנכה כיכר העירייה ביחד עם בניין העירייה החדש בפינת רחוב "דרך ירושלים") שהייתה חלק מהדרך ההיסטורית יפו-ירושלים)- כיום רחוב דרך בן צבי. באותו זמן הוקמו בשדרה מעגלי תנועה(כיכרות) במפגשי הרחובות שהקנו לשדרה מראה אירופאי, במטרה למחוק את המראה המזרחי של העיר ולהקנות לה "מראה מערבי". לפי התכנון של הבריטים יפו אמורה הייתה להיות עיר רבת כיכרות בסגנון עיר אירופאית. במהלך שנות ה-30 הכינה ממשלת המנדט הבריטי תוכנית מתאר לעיר יפו. התוכנית נפסלה בגלל התנגדויות ובשנת 1946 הוכנה תוכנית מתאר נוספת בקהיר על ידי האדריכל המצרי עלי אלמאליגי מסעוד ובחסות עיריית יפו הערבית וממשלת המנדט. אלמאליגי מסעוד תכנן עיר עם שדרות רחבות ידיים וכיכרות עגולות או מרובעות במפגשים ביניהן בסגנון עיר גנים בריטית או צרפתית. בסופו של דבר הרעיון יושם רק על שדרות ירושלים. במרכז השדרה הוקם "פארק" מסוגנן שאליו הגיעו משפחות ועוברי אורח. באותה עת נקראה השדרה "שדרות המלך ג'ורג (King George's Avenue)", על שם המלך ג'ורג' החמישי- מלך אנגליה. מיד לאחר הקמת המדינה אוחדו הערים תל אביב ויפו תחת עירייה אחת, וכיוון שבתל אביב כבר היה רחוב המלך ג'ורג', שונה שמה של השדרה והיא נקראה על שם הדרך לירושלים שיצאה מהעיר יפו בימים עברו והתחילה בשדרה (בדומה לרחוב בירושלים ששמו "רחוב יפו" וממנו התחילה הדרך לנמל יפו). העיר יפו מתחדשת ובשנים האחרונות בנינים רבים בה משופצים, הרחובות מוסדרים והעיר הפכה לשוקקת חיים וליעד תיירותי לצד אחותה הגדולה (והצעירה) תל אביב. המלון ממוקם על קו התפר בין ישן וחדש, בין מזרח למערב – דרומית למתחם נגה ובמרחק צעדים ספורים ממתחמי הבילוי והקולינריה של שוק הפשפשים, נמל יפו ומתחם התחנה. במשך מאות שנים שימשה יפו שער ראשי לסחורות ולנוסעים שהגיעו לארץ ישראל. את הנמל ביפו הקימו על בסיס מפרץ קטן בקו החוף הטבעי שלה שאפשר הגנה מרוחות וגלים. יפו מוזכרת לראשונה בתנ"ך בספר יהושע ובדברי הימים מוזכר שלנמל יפו הגיעו אניות שהביאו עמן עצים מצור ומצידון לבניית בית-המקדש הראשון. לפני כ 200 שנה, כאשר בארץ שלטו התורכים, בוצעו ביפו פעולות חידוש ובנייה נרחבות, מפני שהיא ניזוקה קשה במלחמות רבות. באותה תקופה, רוב התושבים בעיר היו מוסלמים. העיר התפשטה ומספר תושביה גדל בקצב מסחרר. בסביבת העיר נטעו פרדסים רבים, ושמה של העיר היה מפורסם בארץ ובחוץ-לארץ בזכות גידול ההדרים. השם "תפוזי יפו" הפך לסמל מסחרי לתפוזי הארץ כולה. למלון קראנו יוסף על שמם של מספר "יוספים". הראשון הוא יוסף מויאל – יליד רבאט במרוקו שהיה סוחר מצליח וממנהיגי עדת המערביים ביישוב היהודי ביפו,בימים שלפני הקמת העיר תל אביב. יוסף אחראי לגאולת אדמות רבות באזור תל אביב של ימינו, בהם באזור שכונת מחנה יוסף הקרויה על שמו והיה היזם העיקרי של מגדל השעון וכיכר השעון ביפו. השני הוא יוסף שלוש, יליד העיר יפו וממיסדי העיר תל אביב, השלישי הוא יוסף לישנסקי , מראשי מחתרת נילי שפעלה בזמן מלחמת העולם הראשונה כנגד השלטון התורכי בארץ ישראל ושיש האומרים שדמותו שימשה השראה לשיר "בלדה לסוכן כפול" של שלומי ברכה (להקת משינה). הדמות בשיר נקראת יוסף ומשלבת את ההיסטוריה של העיר יפו וארץ ישראל , אותו יוסף "נהג להתאכסן במלונות מפוארים" , בזמן אחר, אולי היה יכול להיות זה מלון ג'וסף שלנו. וכשהקמנו את המלון רצינו לשלב את ההיסטוריה של העיר עם הטרנדיות העכשווית המתחדשת והמסתורין של העיר יפו. הדמויות של יוסף מלפני מעל ל 100 שנה שכולן עטויות זקן מכובד התחברו לנו עם התיירים ובליינים העכשוויים (הינה חלפה לה מאה והזקן חזר לאופנה) שרואים בעיר תל אביב-יפו כאחת מהערים המעניינות והאטרקטיביות ביותר מבחינה תיירותית - עיר ללא הפסקה – את הדמות הזו שילבנו בלוגו שלנו כעוד שילוב של ישן וחדש.