נדמה שלכל אחד יש איזו סבתא, דוד או קרוב רחוק אחר שגר פעם בברוקלין, או אולי חבר שגר שם כיום. בראשית המאה ה-20 היא הייתה מוקד עלייה לרגל עבור מהגרים שהגיעו דרך אליס איילנד. מאה שנים מאוחר יותר, אנשי מקצוע צעירים ואומנים עזבו את הדירות היקרות של מנהטן לטובת ברוקלין הזולה והמרווחת יותר. שכונות כמו ברוקלין הייטס ופארק סלואופ, שהוזנחו לאורך השנים, שוקמו וקמו לתחייה כחלקים מגניבים של העיר. אפשר לחצות את גשר ברוקלין בהליכה או ברכיבה על אופניים (או לסוע ברכבת התחתית) כדי להגיע לברוקלין הייטס ושם לטייל בטיילת ולהתרשם מקו הרקיע עוצר הנשימה של מנהטן. כדי ליהנות מהטבע העירוני, מומלץ לשוטט בפרוספקט פארק ובגנים הבוטניים של ברוקלין. כדאי לראות הופעה באקדמיה למוסיקה של ברוקלין, המפורסמת בכל העולם. מהאוכל הטעים במסעדות האיטלקיות של בנסונהרסט ועד לפאבים האירים לאורך השדרות של ביי רידג'; מהנקניקיות ורכבות ההרים של קוני איילנד ועד לבייגל ומגרשי כדור-היד של גרינפוינט - ברוקלין היא לא רק קהילה שוקקת חיים, היא סוג של הלך-רוח בפני עצמה. אפשר להבין מדוע גם אנשים שעוברים ממנה עדיין נותרים ברוקלינאים בליבם.

ניוארק (Newark), המוכרת יותר כשכנתה הקשוחה של ניו יורק, היא יעד תיירות בפני עצמה. בעיר עושה מאמצים להתחדש, ומציעה מגוון אטקרציות, כולל מספר פארקים גדולים, גלריות לאמנות, ובניינים בעלי עניין אדריכלי. מוזיאון ניוארק (Newark Museum) הוא מתחם הכולל תערוכות אמנות ומדע, גן חיות קטן, פלנטריום, ועוד. מופעי תאטרון, מוסיקה, וריקוד מתקיימים במקומות כמו המרכז לאמנויות הבמה של ניו ג'רסי (New Jersey Performing Arts Center) והיכל הקונצרטים של ניוארק (Newark Symphony Hall).