ערב ט"ו באב - ערב חג אהבה וגם חגיגה פרטית של יום הולדת.
מה מתאים יותר ממסעדת שף בנמל תל אביב - קו ראשון לים.
אויר ואוירה טובה ... ערב טעים וקסום לפנינו. יש הרבה למה לצפות.
מוזיקת 'הרקע' בתוך המסעדה היתה חזקה מידי לטעמינו לפיכך בחרנו לשבת בחוץ. שם היה שקט, פסטורלי ונעים.
הזמנו קוקטייל, בירה ומנות עיקריות.
השתיה החריפה הגיעה ואז הוציאו רמקול החוצה... לא הצלחנו להחליף מילה, אפילו לא עם המלצר. ביקשנו מספר פעמים שינמיכו את הווליום... זה ממש לא נעים.
המנות העיקריות הוגשו (טעים, נחמד ולא יותר).
ביקשנו שוב שינמיכו את הווליום... ואז - אז הגיע נציג המסעדה (אולי מנהל) שאמר שאין באפשרותו להנמיך את הווליום וזה ילך ויגבר בהדרגה עד חצות... הערב - ערב ט"ו באב והמוזיקה המוגזמת היא חלק מהענין.
כשתסיימו לאכול אמר 'הקינוח ע"ח' הבית.
הסברנו שזה ממש לא הענין, בחרנו בכם. באנו להנות ... וחלק מההנאה זה לא לאכול ולברוח אלא להנות מהקשר הזוגי, לשוחח, לאכול ולהנות מאוירה טובה.
השיב שאין לו מה לעשות בענין.
חלפו 2 דקות נוספות והמוזיקה הוגברה שוב... אמר וקיים.
ואנחנו – וואלה הרגשנו תחושת זלזול. גם אנחנו לקוחות והתחושה היתה שממש לא מענין את המקום באיזו תחושה נעזוב ואם נחזור.
כבר היינו בעיצומה של הארוחה (שכן דילגנו על מנות הפתיחה) ולבחור לעבור למסעדה אחרת כבר לא היה רלוונטי. עם כל הבאסה, זה מה יש ועם זה ננצח.
מיהרנו לסיים את הארוחה כדי לעזוב בהקדם (לא לפני שעברנו בחדר שירותים מלוכלך).
מבחינת האוכל - בסה"כ רגיל וטעים.
הקינוח - פבלובה עם כדורי גלידה וקדאיף - שום דבר מיוחד או מפנק. בנאלי.
ואחרי כל זה - מילים טובות :
על המלצר והשירות הטוב שנתן.
שובר מתנת יום הולדת בגובה 100 ש"ח מהמסעדה
יצאנו עם חשבון בסך כולל של למעלה מ-600 ש"ח וחווית מסעדה שלא שווה אפילו לא חצי מזה.
'מסעדת שף' לא ככְּצַעֲקָתָהּ.
וכנראה שזו לא קלישאה - כגודל הציפיה כך גודל האכזבה.
באסה שכך.