האווירה והנוף המהממים הינם חלק בלתי נפרד מ" תרבות רפאל"!
אך, אין תמורה הולמת למחירים המוגזמים של המנות באנימר.

היינו בתאריך 24/09 שבת בשעה 13:00
התאכזבנו מרמת הנקיון הכללי, (היו סימני שפתון על כוסות היין שפונו) .העיצוב שלא עודכן שנים, מאיכות הסכו״ם והכלים,מפיות הנייר הפשוטות, התפריט המבולגן והלא ברור. נראות המלצרים, חוסר הפרגון שמתבטא באי הבאת קנקן מים קרים ונקיים מבלי שנבקש או הגשת סלסלת לחם ע״ח הבית כמו שנהוג בהמון מקומות שמכבדים.
תמחור לא הגיוני, ועוד וויתרנו על אלכוהול כשהבנו שלא כדאי. מנת קינוח שהוגשה בקערה פשוטה כמו דייסה לתינוק: לא אסטטי , לא טעים, בתמחור גבוה במיוחד.
מבואת הכניסה עם הספות שנשארו מימים עברו, הרגשה של שנות 90.
יצאנו מאוכזבים וזה עוד היה לכבוד היומולדת!
פספוס

מנות קטנות, לא בהכרח טעימות, יקרות להחריד.
מוזיקה רועשת בצורה מוגזמת - לא ניתן לשוחח עם האורחים הנוספים, אלא בדיבור רם במיוחד.
תפריט יינות עשיר, אך במחירים בלתי הגיוניים בעליל.
השירות טוב

הגענו זוג לחגוג יום הולדת.
קיבלנו תפריטים שתיארו כל מנה באופן שלא ניתן היה להבין בכלל במה מדובר.
נאלצנו לקבל הסברים מתישים מהמלצרית ובסופם ביצענו הזמנה על סמך אינטואיציה.
מנה ראשונה: פוקאצ'ה עבה בטיבול מלח גס שהגיעה עבה, קרה ולא פריכה.
מנה שנייה: טרטר טונה, מנה בטעם סביר אבל בגודל מיניאטורי.
מנה שלישית: גבינה ג'יבני צרובה. הגיעה פיסת גבינה בגודל פרוסת לחם מכוסה באבקת ירק טחון כלשהו (שהסתבר לבסוף כעלי גפן מטוגנים). הגבינה עצמה הייתה חסרת טעם ומיימית מאוד.
מנה עיקרית: בר דג בריזוטו, הגיע עם כיסוי של יריעות קורנפלקס שמטרתם לא הייתה ברורה לחלוטין. הדג והריזוטו היו אכילים.
מנה עיקרית נוספת: שיפוד טלה במטבוחה. ביקשנו בפירוש שהמטבוחה לא תהיה חריפה והבטיחו שיהיה בסדר עם השתלבות הטעמים. הגיעה מנה חריפה מאוד שנאלצנו להחזיר.
לבסוף, כדי לא לצאת רעבים מהמסעדה ביקשנו וקיבלנו צ'יפס עם קטשופ.
לקינוח: דבלה משמש, גם כאן מנה מיניאטורית עם נענע שלא השתלבה ושנאלצנו לדוג ולהוציא מהצלחת.
שתיה: כוס בירה 300ml + כוס יין מוסקט.
בקיצור:
בזבוז זמן וכסף בסך של 445₪ לא כולל טיפ.

שירות יוצא דופן גם לתחום המשקאות וגם למזון. האוכל היה טעים, אך לא כל המנות היו תחת "מדהים ושווה למחיר". מומלץ במיוחד אורזו סרטנים וקינוח המנגו.