בסיום שבוע סקי, המסקנה היא שלא נשוב לכאן (אנחנו גולשים כל שנה) ולמה? כי המרחק מהבקתות למסעדה ולחדר הסקי הוא גדול וקר ללכת בחוץ, היציאה בבוקר ברכבל היחיד גורמת לעומס רב. כשיש רוח קלה ביותר רכבלים רבים נסגרים. לאף רכבל אין מגיני רוח (הרכבלים מיושנים למדי), תחזוקת המדרונות פחות טובה מזו שבאוסטריה ובצרפת. אבל מה שהכי הפריע לנו הוא מיקום הקלאב המבודד: אין עיירה קרובה ואין שאטלים לעיירה המרוחקת מלבד אוטובוס אחד בבוקר ואחד אחר הצהריים.במועדון עצמו אין פעילות לבני הנוער (אפילו עמדת מחשב אין שלא לדבר על קצת משחקים כמו טניס שולחן, או ביליארד). מה כן טוב? האוכל מצוין, המסעדות של קלאב מד על ההר מאפשרות ימי גלישה ארוכים, מדריכי הגלישה האיטלקים נחמדים מאוד.